לכבוד פתיחת שנת הלימודים כדאי להסביר על 2 הפרעות הלמידה השכיחות: הפרעות קשב וריכוז ולקות למידה. מה דומה ומה שונה?
מה דומה?
מדובר בשתי הפרעות שכיחות בגיל בית הספר שפוגעות ביכולת הלימודית.
מה שונה?
בהפרעת קשב וריכוז יש קושי להתרכז במטלות ולאו דווקא מטלות לימודיות. הקושי בריכוז מופיע גם במשימות אירגוניות, ביצועיות. הילד מנסה להתרכז במשימה אבל כל דבר קטן מסיח את דעתו. הילדים עם הפרעת קשב מצליחים לשמור על קשב לזמן קצר ולכן במשימות ממושכות זקוקים להפסקות מרובות. כאשר יש רצף פעולות הריכוז נקטע ולכן הילדים עושים רושם של שכחנים. גם במטלות לימודיות מתקשים לשמור ולעקוב אחר הרצף. כאשר מאבדים את הרצף מקשים לחזור ולהבין במה מדובר. הניתוקים ממהלך השיעור גורר חוסר הקשבה במשך וכך לא זוכרים את החומר הנלמד. יש ילדים שמספר דקות הקשבה מספיק להבין את המהלך ומצליחים להתגבר על הניתוקים. אולם כאשר גובר העומס בהדרגה האינטליגנציה והניחוש לא מספיקים ואז מתחיל להיווצר פער לימודי.
לקות למידה כי בדרך כלל נוגעת לתחום לימודי מסוים כמו קריאה או חשבון. הדבר נובע מכך שהאזור המוחי שאחראי לאותו תחום אינו עובד כמו שצריך. כך שכאשר הילדים מנסים לקרוא הם צריך להשתמש במכלול תהליכים עוקפים. התהליכים הללו עובדים פחות טוב מהמערכת הרגילה ולוקחים יותר זמן. לקושי בקריאה קוראים דיסלקציה – הילדים קוראים יותר לאט ועם שגיאות. לקשיים בחשבון קוראים דיסקלקוליה ומתאפיינים בחוסר הבנה חשבונית של החומר. בקשיים בחשבון חשוב להבדיל בין חוסר ריכוז – כלומר הילדים מתבלבלים בסימנים שוכחים מספר וכו’ לבין דיסקלקוליה שהילדים לא מבין את הפירוט של הפעילות החשבוניות ומתקשה לכן לבצע תרגילים בחשבון. דיסגרפיה, לקות בכתיבה, מוגדרת ככתב לא ברור עם ריבוי שגיאות כתיב. הילדים כותבים באופן איטי ולא מאורגן.
חשוב לציין שיש חפיפה בהפרעות ההתפתחותיות וב30% מהילדים עם הפרעות קשב יש גם לקויות למידה.