מאמר על התנהגות מטפלים ברפואה מקוונת שפורסם ב2017 בAdv in Health Sci Educ
אסכם בקצרה את הממצאים:
נמצאו 45 מאמרים רלוונטיים וחילקו את התנהגות המטפלים ל6 נושאים:
- נתונים מקדימים: גישה,יכולת ומודעות תרבותית.
- יכולות תקשורתיות: התנהגות, תיזמון, סגנון דיבור.
- יכולת תקשורת לא מילולית: קשר עין וג’סטות.
- בניית מערכת יחסים
- התארגנות סביבתית ופרטיות
- חינוכית- הכשרה השתלמות והערכה של קשרי מטפל מטופל.
ב45 במאמרים שנסקרו, התגלה כי הנושאים שנידונו באופן התדיר ביותר היו מיומנות התקשורת ומערכת היחסים מטפל מטופל.
הייתה התאמה בין האמונה של הרופא המטפל ששירותים מקוונים יכולים להועיל למטופל לבין קלות ומהירות ההטמעה של טלה רפואה. הנכונות של אחיות להיכנס לשירות הייתה קשורה במידת ההבנה שלהן כיצד טלה רפואה משפרת את איכות השירות. רופאים שהבינו את התועלת ברפואה מקוונת היו מוכנים לתת שירות כזה בקלות רבה יותר ויכלו להתאים את הבדיקה הרפואית בצורה טובה יותר. גמישות מחשבתית, פתיחות, ביטחון עצמי ויכולת הסתגלות נמצאו באופן לא מפתיע כקושרים ביכולת ההטמעה.
צוותים היו נכונים יותר לרכוש מיומנות כאשר הבינו שיוכלו להגיע לחולים מרוחקים יותר. ככל שמתרחקים מאזור המגורים כך גובר הצורך בהבנה של תרבות שונה.
מבחינה מילולית הבחינו שיש פחות צורך ובקשה מצד החולה לחזור על פרטים, ומשך הביקור נטה להיות קצר יותר מביקור פנים לפנים. יש מחקרים שהצביעו על יותר שיחות חולין ושיתוף בסיפורים אישיים מצד המטופלים. מה שיפוץ בביקור רגיל. נמצא כי מלל אמפתי היה נוכח פחות בווידאו לעומת שיחת טלפון.
יחסי מטפל מטופל כן נתפסים אמתיים באופן מקוון וטלפוני כמו בביקור רגיל.. בטלפון בהעדר יכולת לראות את הפנים יש צורך גדול יותר בשאלות פתוחות. חשוב מאד להפיג את המתח בשיחות אילו. כי יש בהן יותר שותפות בקבלת ההחלטות והן מעניקות תוצאות יותר טובות למטופל. בפגישות מקוונות יש יותר דגש על התנהלות עצמית והעצמת המטופל.
זהו בקצרה הסקר, לסקרנים מבניכם, המעוניינים להרחיב בנושא, צירפתי את קישור.