פערים ברפואה- המלצות מעשיות

הבעיה: פער בשירותי הרפואה הינה מגמה הולכת ומתגברת למרות ניסיונות חוזרים לטפל בה.

 

  1. במדינת ישראל יש פערים משמעותיים בתחלואה ותמותה בין המרכז לפריפריה (גאוגרפית וחברתית) כך לדוגמא

    • תמותת תינוקות (5.5 בדרום לעומת 2 במרכז לאלף לידות; משה”ב 2016)
    • תוחלת החיים (באר שבע 81.0 שנים לעומת רמת גן 84.4 שנים; משה”ב 2016)
    • זמן נסיעה ממוצע לבית חולים – הינו משתנה מוכח הקשור לפטירות (19 דקות בדרום. 12   דקות במרכז; משה”ב 2017 )
    • מחלות כרוניות (שיתוק מוחין: באוכלוסייה הערבית 1.2 לעומת 0.6 ביהודית לאלף לידות חי; מכון גרטנר 2016)
  1. ננקטו שורה של צעדים בניסיון לצמצם פערים בתחום– דוגמאות לפעילות שדווחה ב2015 ע”י משה”ב:

תכונית עבודה לצמצום פערים שפורסמה ע”י משה”ב:

https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/inequality-2017-2020.pdf

  1. למרות המאמצים שהושקעו עד עתה בידי המדינה לצמצמם את הפערים הם נותרו משמעותיים:

    • ישראל ממוקמת עם המדינות בעלות אי-שוויון גבוה בהתפלגות ההכנסות במדינות ה C.D
    • באילת חסרים מומחים ורמת הטיפול הרפואי נמוכה מהמקובל (ישראל היום דצמבר 2019)
    • נתונים חדשים צפויים בינואר (ד”ר שלומית אבני- משה”ב)
סיבה חשובה לפערים היא זמינות רופאים מומחים בפריפריה (בקופ”ח ובתי החולים).
מרבית הרופאים המומחים גרים ועובדים באזור המרכז ולא יעתיקו את מקום עבודתם

הפתרון: חשיבה חדשנית מחוץ לקופסא תוך העתקת תהליכים שיושמו בעולם בתחום.

הכלי החשוב והעיקרי למתן טיפול רפואי כיום הוא באמצעות מפגש רופא חולה. המפגש יכול להתרחש בבית החולים בקופת החולים או באופן מקוון. יש כמות מוגבלת של שעות היכולות להינתן על ידי הרופאים (CAPACITY). ניתן לייעל את זמן הרופא ולחלק את השעות באופן שוויוני יותר אולי על את התהליך על ידי אמצעים חדשניים. אפיק זה מיושם והוכח כיעיל הן מבחינה טיפולית והן מבחינה כלכלית בעולם וטרם יושם בהיקף רחב בישראל.

בשבוע הבא נביא דוגמאות ליישום

הנגשה דיגיטאלית
עוזרי רופא
החולה הכרוני: ניטור מרחוק
שקיפות בנושא שיוון בקופ”ח
2019-02-17T19:29:11+00:00