נגישות למידע רפואי- איך לגשר על הפערים

מסתכלת על השעון במרפאה: “אוי ואבוי אנחנו באיחור נוראי כדאי שאפסיק לקשקש…”

ההורים: “לא בבקשה תמשיכי להסביר לכן הגענו אלייך כי שמענו שאת דברנית…”

חלק מהותי של ההנגשה מתרחש בעת בשיחה על האבחנה והטיפול. תקשורת זו המתרחשת בגובה העיניים, תרתי משמע היא כמובן הצעד והצד החשוב  בכל שירות רפואי ובמיוחד באפיק מקוון.

הופתעתי לגלות שיש בארץ שירות “מורן” להסבר על התיק למשפחות של חולים מאושפזים. הדבר גורם להרים גבה ולתהות – מדוע הצוות לא יכול להנגיש את המידע למשפחות. התקשרתי לברר על מה מדובר. מדובר בחברה המגיעה לבית החולים ועוברת על התיק הרפואי של המאושפז ומסבירה למשפחה על המצב. הדבר מתרחש כמובן באישור המשפחה והצוות. שאלתי מדוע הדבר נחוץ- האם אין זה מתפקידו של הרופא לשוחח עם המשפחה? ענו שלרופאים אין זמן ולכן שמחים שיש גורם אחר שעושה זאת. תהיתי. מצד אחד מיזם הנגשה מבורך. ובאמת הרופאים כורעים תחת עומס עצום. מצד שני האם אין זה תקפידו ואף אחריותו של הרופא לודא שהמטופל ומשפחתו הבינו? האם מותר בכלל להעביר אחריות זו לגורם חיצוני.

העולם משתנה יש נגישות למידע. הנגישות הזו איננה שיווניות. לא כולם יכולים להגיע למידע הרלוונטי והדבר יוצר פערים בטיפול. אני חושבת שכרופאים עלינו להיות מודעים לפערים אילו ובאוכלוסיות עם נגישות מוגבלת עלינו להשתדל ולהנגיש את המידע. הן באמצעות הסבר במרפאה והן כ”שיעורי בית”. ברפואה מקוונת הדבר פשוט.  שהרי קל לשתף מסך ולשלוח קישוריות.

טיפים להנגשה:

לרופא המטפל:

• לייחד זמן 25-33% מהזמן להסבר ודיון עם המשפחה.

• לרשום מילות מפתח באנגלית בסיכום על מנת שיוכלו לקרוא באינטרנט.

• להנחות את המשפחה איך יכולים לקבל מידע אמין (הפניה לאתרי אינטרנט, קבוצות הורים, עמותות, מעבדות מחקריות וכו’ ).

למטופל:

• תציג את השאלות בתחילת הפגישה על מנת שיוקצה זמן לדון בכך ולא יהיה דיון דחוק בזמן.

• סכמו את עיקרי הדברים, תןןדאו שהבנתם- לא תמיד ניתן לסמוך על הסיכום. בקשוו מהרופא שירשום את מילות המפתח החשובות.

• בקשו מהרופא הפניה למקורות מידע נוספים מומלצים.