פסיכולוגיה חיובית הינה כלי רעיוני וטיפולי שהתפתח בשנים האחרונות.
הפסיכולוגיה המסורתית נוסדה על מנת לתת מענה טיפולי להפרעות פתולוגיות כגון דיכאון וחרדה . בשנים האחרונות רואים שכלים פסיכולוגים יכולים להועיל גם לאנשים שאין להם הפרעות פסיכולוגיות קשות. כיום זהו כלי חשוב להעצמה של תכונות חיוביות של אנשים רגילים המתמודדים עם קשיים יומיומיים (כמו תיסכול). חשיבה חיובית השתרשה בקהל הרחב עם מודעות הולכת וגוברת באסכולה הטיפולית וכן בציבור הרחב. השימוש בכלי זה מצומצם יחסית בנוירולוגית ילדים בכלל ובהפרעת קשב וריכוז בפרט.
מדוע לא מיישמים כלים של פסיכולוגיה חיובית גם בנוירולוגית ילדים?
התשובה הפשוטה היא שכאשר מגמה חדשה נכנסת לוקח לה זמן לחדור לתתי התחומים השונים. וכמובן שככל שהתחום שהוא מקובע מבחינת הגישה הטיפולית – יש קושי להכניס דברים חדשים. צריך להבין שהטיפול בהפרעת קשב וריכוז הינו ללא ספק תרופתי (בריטלין ותרופות הדומות לו). גישה זו המוכיחה יעילות לאורך שנים ומבוססת על מחקר רחב היקף. מעטים התחומים ברפואה שבהם הוכחה יעילות טיפולית כה נרחבת וגורפת ולכן לא תמיד עולה הצורך להוסיף טיפולים מעבר. כמו כן המטפל העיקרי הינו הנוירולוג שאין לו את הידע, הזמן, את היכולת ואולי גם את המודעות לטפל באמצעות פסיכולוגיה חיובית. מתווספת לכך העובדה שלא נעשו מחקרים גדולים ומשמעותיים בנושא פסיכולוגיה חיובית בהפרעת קשב וריכוז בילדים.
באיזה תחום כן משתמשים בפסיכולוגיה חיובית נוירולוגית ילדים?- בשיתוק מוחין. המושגים שחילחלו לתחום הטיפול בשיתוק מוחין חוללו שינוי את שפת דיבור והכתיבה המדעית.. כיום מדברים פחות על “מה הילד לא יכול לעשות “אלא בודקים “מה יכול לעשות”. לאחר שמבינים את היכולות מתאימים כלים להגיע ליעדים שהוא הציב לעצמו.
האם ניתן להשליך את הגישה הטיפולית של ראיית היכולות גם לילדים עם הפרעת קשב וריכוז?
הדבר מתבקש. אחד המשפטים שהורים שומעים כל הזמן : “לילד יש יכולות/ פוטנציאל”. אולי גם בהפרעת קשב כמו בשיתוק מוחין צריך למפות את היכולות של הילד ולספק את הכלים להגיע לאותם למטרות שלו. כאמור הגישה החיובית של הצבת מטרות ודיבור במונחים של יכולות טרם נבדקה באופן מסודר בהפרעת קשב וריכוז, אולם הדבר מתבקש…