רפואת עולם- האתגר של מתן טיפול שיווני בחברה לא שיוונית.

רפואה מקוונת עולמית -איך מטפלים באופן דומה במטופל באפריקה , באסיה, בארה”ב ובמזרח אירופה? האם ניתן לעשות זאת?

מה שונה?

ניתן לכתוב באופן נרחב על השוני ברפואה במקומות שונים בעולם. עולם הידע המקדים של הרופא המקומי שונה, הן בתחום ההכשרה האקדמית והן בהכשרה המעשית לאחר מכן. הבדלים מרשימים בתשתיות,  זמינות שירות. רמת התמחות באפריקה יש בעיה בתתי התמחויות שכמעט ולא קיימים ואילו ברפואה המערבית הולך ונעלם תפקידו של הרופא הכללי בניהול מקרה מורכב- החולה מופנה לטיפול ברופא מומחה ואחד האתגרים החדשים הוא תיאום בין רופאים שונים מומחים והרופא בקהילה המטפלים בחולה המורכב באופן רב תחומי.

האספקה של תרופות שונה ממדינה למדינה וכמובן המיומנות והאפשרות הניתוחיות משתנות מאזור לאזור אפילו באותה מדינה.

מה דומה?

יותר מעניין ורלוונטי לדבר על מה שקיים לעומת החסר. מסתבר כי בכל מקום בעולם קיימים אנשי רפואה שקיבלו הכשרה רפואית בממסד אקדמי. לעיתים מדובר ברופאים , אחיות ועוזרי רופא. יש רשתות חברתיות של גורמים רפואיים. המטפל כמעט תמיד מקושר לעוד אנשים ולמערכת שאיתה יכול להתייעץ ולהפנות חולים.

יכולות תקשורת- יש לגורמי רפואה יכולת של שפה מקצועית לשוחח עם עמיתיהם. בעזרת תוכנות תרגום ניתן להתגבר על מכשולי השפה שהיו קיימים בעבר והיום פחות מאתגרים.

יכולת תקשורת פיזית. גם באזורים מרוחקים ביותר יש היום פריסה ונגישות סלולרית. הידעתם יש יותר טלפונים סלולריים מבתי שימוש בעולם?! נכון לא תמיד התקשורת רציפה ובאיכות טובה אבל כמט בכל אזור ניתן כיום לשלוח הודעות וסרטונים קצרים.

מה אנו עושים עם הדומה והשונה?

יש מיזמים המנסים באמצעות הטכנולוגיה לגשר ולספק שירותים רפואיים הנחוצים במקומות שונים בעולם. אני לדוגמא מתנדבת במיזם TELE-EEG המספק פיענוח של תרשימי EEG לאזור באסיה ובאפריקה ( נחוצים עוד מתנדבים- המעוניינים יפנו דרך האתר) התחום לצערנו עדיין מצוי רחוק מאד מיצוי היכולות שלו. אבל ניתן להתגייס ולעשות הבדל.

כמה עצות מעשיות לרפואת עולם:

• רצוי מאד לעבוד בתיווך רופא מקומי

• גמישות מחשבתית- לחשוב על פתרונות חלופיים לבדיקות ותרופות

• לוודא שהמטופל לא רק הבין את מה שנאמר אלא גם מבין את ההיגיון שמאחורי ההמלצות.